דייט שלישי

הוא הכיר את מיטל כבר בשירות הצבאי הסדיר. היא בדיוק יצאה לרגילה מהבסיס שלה בג׳וליס, מתכננת את הטיול הנפלא לצפון עם חברות, והוא חיכה בפינה לתת דו"חות לחיילים זרוקים, כשוטר צבאי בפעילות בתחנה המרכזית בבאר שבע. כשקלט אותה מתהלכת עם הנשק זרוק על כתף אחת בלבד כמו ראשונת הפלנגות מלבנון, מהודרת רק בחולצת טריקו ורודה עם איור של טוויטי ונעלי נייק סגולות, כבר ידע שיש לו פה דג שמן של תלונה כבדה על חוסר משמעת. הוא צץ מעבר לפינה, עצר אותה והחל לחקור, אפילו שנפעם מיופייה שהתיז סקס לכל כיוון.

"מי את? מספר אישי? איפה משרתת?"

כל שהצל

יחה לומר היה איזה שקר מצוץ מן האצבע שהיא משרתת ביחפ״פ, בסיס סודי איפשהו במרכז הארץ, ואם תספר לו מעבר לזה, זו עבירת ביטחון שדה חמורה.

רוגל אומנם הוקסם מיופייה, אך עדיין היה נחוש. וגם ממושמע. אם אמרו לו לתת דו"חות, אז הוא ייתן דו"חות, ויעשה זאת על הצד הטוב ביותר. "אני צריך למלא דו"ח ולשלוח אותו לבסיס שלך. את לא יכולה לספר לי סיפורי סבתא, או-קיי?"

מיטל התחילה לבכות. דמעות של ממש.

"מצטער," אמר קשוח, "אני רק בורג במערכת, ממלא את תפקידי," הוסיף ביובש.

"אני אתן לך מה שתרצה! רק בבקשה, אל תהרוס לי את החופשה. המב"ס שלנו זבל, הוא עוד ישים אותי בכלא. אני מתחננת!"

"מצטער."

"מה אתה רוצה? אני אתן לך! רוצה מציצה – תקבל. מה שתרצה!"

"מה?!" הוא חשב שהוא לא שומע טוב.

"אני אצא איתך לדייט. אפילו שניים. רק בבקשה – פליז!" אמרה, והוא לא ידע איך לחזור להצעה הקודמת, של המציצה, ולא היה לו נעים להציע זאת בעצמו.

הוא ויתר לה. לקח בשתי ידיים את הצעתה. הם החליפו מספרי טלפון והוא שלח אותה לדרכה. כעבור שבוע הם יצאו לדייט קצרצר שבו ליקט עבורה את מיטב הדו"חות שיצא לו לתת בשנתיים וחצי בתפקיד. היא סיפרה רק בקצרה על משפחתה, על החיים בדימונה, שם גדלה, ועל הכוונה שלה להמשיך לקבע, לעשות קצת בוכטות ואז להשתחרר לקלחת של האזרחות. ומשם – שמישהו רק יעצור אותה.

בסוף הדייט שאל אם יהיה דייט נוסף, היא השיבה שאם היא התחייבה שכן – אז כן. וגם בו רק חפר לה על עצמו והיא רק הציצה בשעון. אחרי הפיהוק העשירי בערך כבר לא יכלה יותר, והודיעה שהיא חייבת לקום מחר, יש כוונה לתפוס רב מרצחים בדובאי והיא תהיה חייבת להגיע מוקדם לבסיס.

"יהיה דייט שלישי?" שאל.

"בטח!" אמרה על ריק וסיננה אותו במשך שבועיים, עד שהתייאש.

הוא היה עצוב מאוד. הוא ממש נדלק עליה ולא הצליח להבין איך פספס אותה. גם יפהפייה, גם משרתת בתפקיד נדיר, גם בלתי ניתנת להשגה – כל מה שצריך בחבילה אחת, חשב לעצמו.

כעבור 13 שנים הם נפגשו שוב. באתר היכרויות. איך שראה אותה מייד כתב לה, הס מלהזכיר את ההיסטוריה שלהם, שלא לצאת אותו הלוזר שחשב שהיה פעם. הוא רק התפלל שתענה לו, תפילה שנענתה בין רגע כאשר קראה את שורת המחץ: "היי, אני רוגל, מנהל צוות תכנות באמדוקס."

זה היה החלום שלה. לתפוס רופא, עורך דין או מתכנת, והנה – מהנדס תוכנה לפניה, ועוד יש לה חוב ישן אליו לאחר שפסלה אותו אז, בשירות הסדיר. הוא חפר לה גם בפעם ההיא, והמשיך לחפור גם כשכבר הפכו לחברים, אבל שורת המחץ – מתכנת באמדוקס – סללה את דרכם בבטחה לעבר החופה. כעבור שנה, כששבר את הכוס, היה כל כך מאושר. היא הייתה עסוקה בעיקר בצילומי חופה ולהעלות לפייסבוק. זה היה קטע שנכנסה אליו עם השנים: רשתות חברתיות.