סקס מאשין

הסיפור של אביעד מתחיל ונגמר בזה שבדיוק ביום של הפסיכומטרי הוא נתקף בקלקול קיבה נוראי, ולמרות 39 מעלות חום ושלשולים בלתי פוסקים, הלך להיבחן. הוא אומנם גם ככה לא תכנן נכון את הזמנים ונתקע עם לא מעט שאלות, חוכך בדעתו מה המספר הבא בסדרה החשבונית או מהי המהירות של הרכבת אם יוסי יוצא מבת ים בתשע ודוד יוצא מהרצלייה, אבל כשנתקל בשאלות היגיון טורדניות במיוחד, לא זנח אותן גם במשך עשר דקות, שורף לחלוטין את הזמן למענה על שאלות נוחות יותר.

אחר כך התקדם לשאלון באנגלית, שם הכול פתאום נראה לו כמו קדמונית מדוברת, ואז, רק מהעצבים הבטן התחילה לבעבע. כך, באמצע הבחינה רץ לשירותים כדי לאפשר לבטן לומר את דברה, משם יצא רק כעבור רבע שעה, ממשיך לשאלון הצורות, כל הדרך אל הציון הסופי: 319.

"אתה מודע לזה שאם היית סתם מנחש את כל השאלות היית מוציא ציון גבוה יותר, כן?" אמר רוגל שכבר היה אז מהנדס תוכנה מצליח ולא חסך מעצמו את התענוג להתנשא מעל אחיו האבוד.

"זה רק בגלל הקלקול קיבה. תאמין לי שבלי זה גם אני הייתי מוציא 729."

"אלוהים חילק לי את השכל, לדבש הוא חילק את הביצ׳יות, ולך הוא סתם חילק ג'ילדה וביקש שתעביר ניגוב בכיור ובשירותים."

להיבחן בבחינה חוזרת אביעד לא העז. משהו בתוכו לא היה מוכן לקבל את העובדה שהוא לא טוב במבחנים. הרי גם בבית הספר בקושי השכיל לסיים בגרות, הבריז משיעורים, פטפט, הפך שעיר לעזאזל של המורים, ואם לא די בכך – גם הלך מכות עם כל מי שרק עצבן אותו. והוא בכלל לא היה ילד פרא. דווקא ילד די עדין. אבל בכל פעם שהתעוררה מהומה בשיעורים והמורה איבדה שליטה על המתרחש, אביעד היה הראשון שחטף.

"אביעד פוגל!" היו צועקים לו כמין מילת קוד ל'אני מתכוונת שכולכם תסתמו את הפה, ונתחיל ממך, ראש הנחש הנוראי!' והתחושה הזאת, שכולם רואים בו ילד בעייתי ודאי לא עודדה אותו לעשות שיעורי בית ולהאמין שיום יבוא והוא יצחק לכולם בפרצוף כאשר יסיים את לימודי הרפואה, יכתוב ספר או סתם יהיה איזה מרצה למקצוע חשוב, ויספר בגאווה שבתיכון טענו שלא ייצא ממנו כלום, אז הנה – יצא ממנו ועוד איך!

אבל היו אלו חלומות באספמיה בלבד. כל מי שאמר שהוא כלומניק – צדק. הוא באמת כלומניק. או למען הבהירות: מעולם גם לא היה משהו. יש כאלה גאונים בתחומם, נניח איינשטיין, יש היודעים לעשות משהו אחד, אבל עושים אותו טוב כל כך, עד שאין אחד בעולם שלא שמע עליהם, נניח פיקאסו. יש כאלה שהם סתם בינוניים בהכול, והם חיים את החיים כמו שהם, בלי הרבה דאגות וגם בלי הרבה שאיפות, כמו רוב האנשים. ויש את אביעד, מקרה נדיר אחרי הכול, של איש שלא טוב בכלום. מעולם לא ידע לצייר, מעולם לא קלט שפות, למוזיקה הוא אפילו לא מקשיב, כך שלנגן לא בא אפילו בחשבון. בשחמט שקד מנצח אותו תוך חמישה מהלכים מאז היה בן שש, בפלייסטיישן הוא מגיב לאט וחוטף מחברים תבוסות בפיפ"א, ואפילו בסדרות בטלוויזיה הוא גרוע, לא העמיק מעולם אפילו בבסיס של הבסיס: פריינדז או סיינפלד, והספר האחרון שקרא בחייו היה שרה גיבורת ניל"י שאילצו אותם לקרוא בשיעור מולדת בכיתה ה׳. רק בדבר אחד כמוס הוא ממש טוב: בסקס.

רק בנות ששכבו איתו יעידו שמדובר במכונה אמיתית, כל כך מקצוען – וזה עוד בלי שלוקח ויאגרה – שחמש פעמים ביום באות לו טבעי. באתרי היכרויות אומנם לא יכול היה להעיד: אהלן, אני אביעד ואני מכונת סקס משומנת, אבל במציאות כל מי ששכבה איתו, לו הייתה ממלאת בתום הסקס סקר שביעות רצון, הייתה מעניקה לו ציון עשר מתוך עשר. בהכול! הוא סבלני, הוא מפנק, הוא יכול לעמוד גם שלוש שעות רצוף, הוא ארוך וישר כמו כביש הסרגל, הוא מחמיא כשצריך, הוא אפילו רומנטי ואפילו-אפילו נשאר לקשקש עם השותפות שלו גם מייד אחרי שגומר, כיאה למי שפורס את הזרע שלו לחמש פעמים ביום.

ועם כל זאת, עם התכונה הייחודית הזאת לא מגיעים רחוק, גם לא מפתחים קריירה. אפילו שהמחנכת בכיתה י"א שצעקה לו שלא ייצא ממנו כלום, לא יכלה שלא להוסיף המשך למשפט: "אלא אם תבחר להיות כוכב פורנו". וזה באמת עבר לו בראש. וגם שותפותיו למיטה, שרבות על הלו"ז שלו מדי ערב – אומנם לא הכי יפות, לא הכי חכמות, לא יופיעו בחלון הראווה של האוקיי קיופיד – ובכל זאת, נושמות אוויר בדיוק כמוהו, רק ממין נקבה, תוהות איזה מין עילוי הוא בביצועים במיטה. הן גורמות לו לתהות לא אחת, שאם כל מה שהצליח להגיע אליו מבחינת קריירה הוא להיות קוסם כושל לילדים, למה שלא ינסה לנסוע להוליווד של הפורנו, להגיש קורות חיים, לעשות מבחני ביצוע, שם בטוח יראו איזה טאלנט הוא. והלא ידוע שבתחום הזה מי שטאלנט ומבורך בתכונות הנכונות, יכול לקבל עשרים אלף דולר לסרט או אולי אפילו יותר, שלא לדבר על זה שלנכדים יוכל לספר ששכב עם ג'ינה ג'יימסון.